עלי הטללית מכוסים בשערות דקיקות (אדמדמות בדרך כלל), אשר בקצותיהן מופרשת טיפת נוזל סוכרי ודביק דמוית טל (ומכאן שמם). החרק נמשך ונדבק לסוכר שבנוזל. ברגע שהצמח חש את החרק, אותות חשמליים עוברים בשערות וככל שהחרק ינסה להתחמק, יותר ויותר שערות יתכופפו לעברו, מה שיגרום לחרק להידבק יותר טוב לעלה. העלה מתלפף סביב הטרף ותהליך זה עשוי לקחת בין כמה שעות ועד יום. הנוזל הסוכרי מכיל גם אנזימי עיכול אשר יעכלו את גוף החרק וינצלו את החלבונים בגופו לטובת הצמח. השאריות מעיכול החרק נשארות על העלה או נשטפות בגשם ואינן מפריעות להמשך פעולתו של העלה ללכידות נוספות. הטללית ידועה בכך שהיא מייצרת את הדבק הטבעי החזק בעולם.