על מנת להבטיח שהזרעונים המופצים יקלטו בקרקע, נדרשת כמות גשם מסוימת ברצף או במועדים סמוכים. כמות המותאמת לכך שתובטח לחות מספקת בקרקע לנביטה וצמיחה ראשונית של הדור הבא. הביטוי לכמות הגשם החיונית הוא בכמות הגורמת לפעולת מנגנון הפתיחה. תחילה נפתחים קשקשי המעטפת ולחשיפת מרכז הקרקפת ['האגרוף'] לטיפות הגשם. לאחר מכן טיפות הגשם מערערות את המוצים העוטפים את הזרעונים ובהיחשפם נפרשת הציצית המסייעת להפצתם ברוח והם ניתזים החוצה. רקמת סיבים תופחת מתארכת מאד בעת ההרטבה וגורמת לפתיחת הקרקפת' המצויה בחלק הפנימי של עלי המעטפת. שכבה חיצונית בבסיס הקרקפת מתארכת מעט. כך מושג איזון המבטיח שרק כמות גשם מספקת תגרום לפתיחה מלאה.