התנועה מתבצעת ע"י שינויים באיברי תנועה (גלילים קטנים), הנקראים פולביני (pulvini) ברבים, ופולבינוס (pulvinus) ביחיד. מקור השם בלטינית מצירוף המילים אבק ומילוי הכרית. איברים אלו ממוקמים בבסיס כל עלה וכל עלעל במימוזה.
כאשר מגיע אות לתאי הפולבינוס - חציו העליון הגלילי מתנפח, ובו בזמן - חלקו התחתון מתכווץ. התוצאה: הפולבינוס מתכופף כלפי מטה. כשחלקי הגליל של תאי הפולבינוס מתנהגים הפוך, הוא מתרומם ופורש את העלעל או העלה. מנגנונים להעברת אותות [signals] של חישת הסביבה וגורמים כאויבים טבעיים [חרקים] מפעילים את תאי הפולבינוס. האות לשינוי במחזור יום-לילה מועבר ע"י האור לחומר רגיש בתאי הפולבינוס [מכונה פיטוכרום]. אותות כתוצאה ממגע, חום וכדומה מועברים באופן כימי או חשמלי. בתגובה לאותות, נקלטים מלחים לתוך תאי הפולבינוס בחלק המתנפח (בעיקר אשלגן כלורי) ואחריו, נכנסים מים. התוצאה היא התופעה של התקפלות וסגירה מהירה של כל עלעל מלמטה למעלה. המים נכנסים כתוצאה מתהליך להשוואת הריכוז שלהם בתוך התא ובסביבתו [מוכנה אוסמוזה]. התהליך ההפוך מתרחש כאשר תאי הפולבינוס מתכווצים. כל תא מאבד את המלחים ובעקבות כך - מים. רמז למעבר חשמלי או כימי של האות הוא שהנגיעה גורמת להתקפלות מאותה נקודה.