שממית הבתים
Hemidactylus turcicus
כדאי לדעת עליי
קישורים לסרטונים ומידע נוסף
לטאה נפוצה מאד במגורי בני-האדם בישראל. עורה רך, שקוף למחצה, מכוסה בקשקשים וצבעה משתנה. לעתים הוא ורדרד, כתום בהיר, או חום בהיר ולעתים מפוספס או מכוסה בכתמים. אצבעותיה מכוסות בעשרות מיליוני שערות קטנטנות שמאפשרות לה לטפס על קירות ועל עצמים אנכיים.
מערכת מיוחדת
כאשר השממית חשה בסכנה, היא נוהגת לשחרר את זנבה באמצעות כיווץ של שריר המכופף אותו עד ליצירת שבר וניתוק. בזנב נוצרת פעולה עצבית עצמאית שיוצרת התפתלות ובכך מסיחה את תשומת הלב של הטורף ומאפשרת לה להימלט. בתוך שבועות עד חודשים השממית מגדלת זנב חדש. בתקופה שבה לשממית אין זנב, היא אינה יכולה להשתחרר אם תפסו בזנבה ולכן סיכוייה לשרוד מעטים.
לזנב תפקיד חשוב ביציבותה בעת התנועה והטיפוס.
הטכנולוגיה בביולוגיה
הזנב שניתק מהשממית ממשיך לנוע, וזאת הודות למערכת העצבית המבוזרת שמאפשרת תנועה גם לאחר שהאיבר ניתק מהגוף. הצמחת זנב חדש אצל השממית מתאפשר בשל מנגנון התחדשות. האיבר החלופי הוא דמוי זנב והוא מאפשר לשממית לשחזר את יכולת התנועה ושיווי המשקל שהעניק להן הזנב המקורי. אך בעוד הזנב המקורי הוא איבר חי, הבנוי משרירים, עצם ושומן, הזנב החלופי הוא גוש חסר תחושה העשוי מסחוס. מחקר שנערך באחרונה מגלה שהלטאות לעולם אינן מתאוששות לגמרי.
?
-
מדוע לדעתכם מאבדת השממית דווקא את הזנב ולא את הרגל?
-
האם קיימים בעלי חיים נוספים בטבע שיכולים לגדל חלקי גוף?
-
כיצד מנגנון הגנה כזה יכול לסייע לנו בפתרון בעיות שונות בבית? בבית הספר?